פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב עוסק במחלוקת סביב שיק בסך 160,000 ש"ח שנמסר במסגרת עסקה בין חברת ב.ד.ט.ח אנרגיה סולארית לישראל לבין חברת ארסולאר, ובהמשך הועבר לניכיון אצל אופל בלאנס חולון בע"מ.
לפי פסק הדין, הנתבעת מסרה חמישה שיקים על סך 160,000 ש"ח כל אחד. השיקים הועברו לאופל בלאנס במסגרת עסקת ניכיון, שבגינה שילמה אופל בלאנס לארסולאר סכום כולל של 803,231 ש"ח. אחד השיקים, שמועד פירעונו היה 31.10.2022, בוטל ולא נפרע.
הנתבעת טענה כי העסקה המקורית הייתה עסקה לאספקת פאנלים סולאריים, וכי השיק בוטל בשל כישלון תמורה מלא לאחר שהסחורה לא סופקה. מנגד, אופל בלאנס טענה כי מדובר למעשה בהסכם הלוואה וכי היא קיבלה את השיקים בתום לב, בעד ערך וללא ידיעה על פגם בזכות לקבל את הכספים.
בית המשפט בחן את נוסח ההסכם וקבע כי מאפייניו תואמים יותר להסכם הלוואה מאשר להסכם מכר רגיל. בנוסף, נקבע כי לא הוכחה הטענה שאופל בלאנס הייתה שותפה עסקית של ארסולאר, וכי היא נחשבת ל"אוחזת כשורה" בשיק.
נקודה מרכזית נוספת הייתה טענת כישלון התמורה. בית המשפט מצא סתירות בגרסאות לגבי היקף הפאנלים שסופקו, וכן ראיה לכך שהחוסר הנטען בסחורה עמד בזמן אמת על כ-100,000 ש"ח בלבד. לכן נקבע שלכל היותר מדובר בכישלון תמורה חלקי בלתי קצוב, שאינו מהווה הגנה מספקת מפני התביעה השטרית.
בסופו של דבר התביעה התקבלה, תיק ההוצאה לפועל הוחזר לפעילות, והנתבעת חויבה גם בהוצאות בסך 10,000 ש"ח ובשכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח.
המקרה ממחיש עד כמה חשוב להבין את המשמעות המשפטית של מסירת שיקים לצד שלישי, במיוחד כאשר הם מועברים לחברת ניכיון. גם מחלוקת אמיתית בעסקת המקור לא בהכרח תאפשר לבטל את השיק כלפי צד שקיבל אותו בתום לב ובעד ערך.
